בעוד שרוב סרטני השד החיוביים לקולטנים להורמונים מאובחנים בשלב מוקדם, חלק ניכר מהמטופלות יפתחו הישנות של המחלה, במיוחד הישנות מחלה מאוחרת, למרות הגישות הטיפוליות הקיימות כיום. בסקירה זו קבוצת אונקולוגים בכירים בוחנים את הנתונים הנוגעים לבחירת הטיפול האנדוקריני הראשוני והטיפול האנדוקריני ארוך הטווח.

הרופאים מתארים כיצד לזהות מטופלים העשויים להפיק תועלת מטיפול מורחב, ודנים בפירוט תוך הדגמה של הכלים הפרוגנוסטיים שיסייעו בבחירת המטופלים.

במאמר מדגישים שהסיכון להישנות סרטן השד נמשך לאחר 5 שנים, הוא מצטבר ואינו מוגדר. בניסיונות להקטין את הסיכונים אלו נעשה שימוש בטיפול אנדוקריני מורחב.

הרופאים מציינים שהוכחה תועלת הישרדותית כוללת בטיפול עם טמוקסיפן מורחב, ואילו מעכבי ארומטאז מורחבים הראו יתרון הישרדותי צנוע ללא התקדמות המחלה. גישות טיפוליות לחולים ספציפיים יהיו תלויות בסיכון הנתפס להישנות של המחלה, התועלת בטיפול מורחב, הסבילות לטיפול האנדוקריני הנוכחי והעדפת המטופל.

מקור: 

Walsh, Elaine M et al. “Extended Endocrine Therapy for Early-Stage Breast Cancer: How Do We Decide?.” Current oncology reports vol. 22,12 123. 5 Oct. 2020, doi:10.1007/s11912-020-00988-7

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה